<h1>ספר המצות לרמב"ם — עשין קנ"ט</h1>
<h2>דף כד:</h2>
והמצוה הקנ"ט היא שצונו לשבות ממלאכה ביום ראשון שלפסח והוא אמרו ית' (בא י"ב, אמור כ"ג, פינחס כ"ח) ביום הראשון מקרא קדש. ודע זו ההקדמה. והיא כל מה שנאמר בו מקרא קודש בא בפירושו (ר"ה ל"ב., מכדרשב"י פ' בא, ת"כ אמור) קדשהו. וענין קדשהו שלא תעשה בו מלאכה אלא מה שמיוחד באכילה כמו שביאר הכתוב (בא שם). וכבר קדם לנו (מ' צ', קל"ה) לשון אמרם (שבת כ"ד:, כ"ה., קל"ג., פס' פ"ד.) האי שבתון עשה הוא. כלומר כי כל יום שאמר האל בו שבתון כאילו אמר שבות או תשבות. ואלו כלם הם צווים בשביתה ושבתות י"י נקראו ימי המועדים כלם. רוצה לומר ימים טובים. וכבר בא בתלמוד במקומות רבים (שם וביצה ח':, ר"ה ל"ב:) אמרם יום טוב עשה ולא תעשה הוא. כלומר כי ביטול המלאכה בכל יום טוב עשה הוא ועשיית המלאכה המוגבלת היא מצות לא תעשה. ולכן מי שעשה בו מלאכה מוגבלת עבר על מצות עשה ולא תעשה (על"ת שכ"ג). וכבר התבארו משפטי שביתה זאת במסכת יום טוב.
<h2>דף קלג.</h2>
והמצוה הקנ"ט היא שצונו לשבות ממלאכה ביום ראשון שלפסח והוא אמרו ית' (בא י"ב, אמור כ"ג, פינחס כ"ח) ביום הראשון מקרא קדש. ודע זו ההקדמה. והיא כל מה שנאמר בו מקרא קודש בא בפירושו (ר"ה ל"ב., מכדרשב"י פ' בא, ת"כ אמור) קדשהו. וענין קדשהו שלא תעשה בו מלאכה אלא מה שמיוחד באכילה כמו שביאר הכתוב (בא שם). וכבר קדם לנו (מ' צ', קל"ה) לשון אמרם (שבת כ"ד:, כ"ה., קל"ג., פס' פ"ד, ) האי שבתון עשה הוא. כלומר כי כל יום שאמר האל בו שבתון כאילו אמר שבות או תשבות. ואלו כלם הם צווים בשביתה ושבתות י"י נקראו ימי המועדים כלם. רוצה לומר ימים טובים. וכבר בא בתלמוד במקומות רבים (שם וביצה ח':, ר"ה ל"ב:) אמרם יום טוב עשה ולא תעשה הוא. כלומר כי ביטול המלאכה בכל יום טוב עשה הוא ועשיית המלאכה המוגבלת היא מצות לא תעשה. ולכן מי שעשה בו מלאכה מוגבלת עבר על מצות עשה ולא תעשה (על"ת שכ"ג). וכבר התבארו משפטי שביתה זאת במסכת יום טוב.
